סטטוס קוו


13.9.2011
הסיפור המלא מאחורי ההתרחשות
מחאת האוהלים

אני יוצא לדרך עם הכתיבה של הרעיונות והמחשבות שיש לי בנושאים שונים, הרעיונות מתחילים בתחושה שהופכת לרעיון שאותו יש לי צורך להוציא לחברה מסביב, בשיחה או בכתיבה לא חשוב איך. הנושא הראשון שאני כותב עליו יעסוק בנקודת המבט שלי למה שיקרה עם מחאת האוהלים ומחאת המתמחים, הנכון שהנושאים מתחלפים והשחקנים השונים מתחלפים גם הם ולכאורה האירועים מזכירים אחד את השני. אבל אני מתייחס לכל נושא בנפרד ואולי בהמשך אכתוב על הקשר בין האירועים ומאיפה זה נובע.  
לכאורה שתי המחאות יש בהן הרבה יופי ותום, הרופאים המתמחים משתמשים במסרים שיעזרו להם לקדם את הרעיונות שלהם: עבודה קשה ללא תמורה מתאימה, על גוף ממשלתי חסר רגשות שמנהל את הצרכים השונים שלהם, על קריסת מערכת הבריאות, הצורך לשקם את מערכת הבריאות.
על הבמה מופיעים הרופאים והמתמחים הם מציגים את עצמם אנשים צעירים וחלקם יפים שעוברים טוב את המסך ואמצעי התקשורת השונים בנוסף מוצגות המחלקות השונות בבתי החולים, מוצגים חולים במצבים שונים. 
השחקנים מופיעים לרוב במדים של רופאים לבנים או ירוקים כדי לבדל את עצמם ועם סטטוסקופים כדי שנוכל לזהות אותם בצורה ברורה. הם מדברים בצורה ברורה ועניינית. הבקשות והדרישות שלהם כוללות נושאים שונים אבל מה שמייחד אותם זה חוסר הפשרנות וההתעקשות שלא לקבל שום תכתיב ושום הסכם עד למצב של התשה של אחד הצדדים. 
לדעתי קיים בחברה סטטוס קוו של חלוקת אמצעים. הרופאים וגם מחאת האוהלים מבקשים לשנות את הסטטוס קוו של חלוקת הכספים בחברה ולדעתי זה לא ניתן. למרות כל המאמצים ששתי אוכלוסיות אלה עושות שתיהן מבקשות לשנות את חלוקת המשאבים של החברה וכמו שאמרתי אני מאמין שבחברה יש סטטוס קוו שקובע את חלוקת האמצעים בין המגזרים ולא ניתן לפרוץ אותה. שתי המחאות בצורתן הנוכחית לא יצליחו מהסיבה הזאת אין לי כמובן רצון לסכל רצונות ותחושות שונות אלה להגיד רק מה שאני חושב ומאמין.





פורסם על ידי נדב ברקאי בכתובת המחשבות שלי בתאריך 9/13/2011 12:19:00 PM