28 בפברואר 2013
אני שוב כותב ואולי זה זמן טוב, ל״ג בעומר היום וזה מועד מבורך, מזג האוויר חם מאוד ודי מפתיע אחרי תקופה של גשם בסוף אפריל. אני יושב ומחכה לליאור וחברו הטוב איתי שיצאו מסרט ביס פלאנט. חשבתי לקנות מקלדת לפני שאני מתחיל לכתוב על האיפד שלי, אבל החלטתי לזרום ולכתוב עם מה שיש.
השאלה שפורצת אצלי, תמיד קרובה לאובמה. אני ממשיך לבחון את מה שעובר עליו כדי לראות מה צופן לנו המחר, זה חשוב לי, כי נאמרו בתקופה האחרונה כל מיני אמירות באשר לאזורנו ואני רוצה לראות בכלים שלי, מה אומרות ההרגשות שלי לגביו. נאמר שיש קו אדום לגבי הסורים ואם נאמר שיש קו אדום, האם זה באמת אומר שיש קו כזה? אלה שמדברים על קו אדום, מתארים אותו ככזה שאמור להוציא את אובמה בסערה אלי קרב, כמו דון קישוט מול טחנות הרוח, מה חשבנו שבאמת יקרה? זה באמת מעניין ואני מרגיש שאני צריך לכתוב בנושא, כי זה בדמנו, זה נושא שחשוב לנו ביותר. הגוף מתעורר, הראש בפעולה, הידיים על המקלדת של האייפד, וקדימה אל אחד הנושאים הרגישים לנו ביותר בתקופה זאת.
גם אובמה יודע שהוא מזמן דברים מסויימים לחיים שלו ולחיי האומה הגדולה שעליה הוא מופקד, בחלק זה של ההיסטוריה, אומה ענקית, עשירה, וחזקה ביותר. אבל אובמה שואל את עצמו מה הוא רוצה לזמן.
הוא יודע שדברים שלא מזמנים לא מופיעים, הנושא הסורי, מה מתוכו מזומן ומה מתוכו לא מזומן? הלחץ שהמלחמה הנוראית בסוריה יוצרת, טובים לאובמה, הוא אוהב לחץ וגדולתו של איש חשוב זה, באה לידי ביטוי, במצבים קשים ומסובכים. אלה מצבים שאובמה אוהב, נשאלת השאלה איך אובמה יכול לנתק את עצמו ואת אמריקה מהצורך להתערב צבאית בסוריה בכפוף לקו האדום. איך זה ניתן? ההתערבות הצבאית
בסוריה, יוצרת לאובמה זימון שיסבך אותו בכל הסכסוכים האזוריים והבינלאומיים. התערבות משמעה ליצור זימון ואובמה מכיר סוגיה חשובה זאת. איך אובמה ידחה את הזימון בסוריה? אובמה לא יכול להתערב בנעשה בסוריה, הוא צריך להבליג על כבודו, לראות את מה שקורה בעיניים כלות, ולא להיעתר למה שקורה, כדי שהזימון לא יגיע, לתת לדברים להתרחש, תוך אמונה ותקווה שאי התערבות, הוא הפתרון הכי טוב למצב, כדי לשמור על אש קטנה את המצב וכדי שהדברים לא יצאו משליטה, הוא צריך לא להתערב בשום פנים ואופן, אלה אם כן יקבל הנחיה עליונה שהוא צריך לצאת למערכה, הנחיה חד משמעית שהוא לא יוכל להתכחש לה, הנחיה שתתן לו הרגשה שהוא מאויים באופן אישי ושהזימון מתהפך והוא חייב לצאת לפעולה.
בשלב זה צריך לראות מה הנקודות הרגישות של אובמה, מה הבטן הרכה שלו? כל זמן שהאירועים בסוריה לא נוגעים לאובמה בבטן הרכה שלו, סביר להניח שתיאורית הזימונים תעבוד עבורו. הבטן הרכה של אובמה נמצאת בידיים של האומה החזקה מכל, ארצות הברית של אמריקה. הבטן הרכה שלו נמצאת במסדרונות של הערים הגדולות, ברחובות הסואנים, בשכונות, בדעת הקהל של האמריקאי, בדעת הקהל
של השכבות החלשות בארצות הברית. האנשים הפשוטים שולטים באובמה. אובמה כפוף למה שהם רוצים, במה שהם מאמינים. להם אין קשר לסוריה, הם לא מכירים את האזרח הסורי, הם לא מזדהים עם הסבל של הסורים, הם מזוהים עם אמריקה, אמריקה שנמצאת בשכונות, ברחובות, בתורים לשירות רפואי, בתורים לעוד יום של עבודה והישרדות. רק כשאזרחים אמריקאים יהיו בסכנה ממשית, אובמה יתערב בסוריה, נשאלת השאלה אם זה יקרה?
אמריקה רחוקה מסוריה ונקודות המגע רופפות מאוד, גם אם ישראל תפגע זה לא יהיה מספיק לאובמה, רק אם אזרחים אמריקאים יפגעו זה יהיה הסימן. מאחר שזה המצב אני לא רואה שום תקווה שאובמה יתערב במה שקורה בסוריה, למען הסבל של האזרחים הסורים שנפגעים מהמצב. רק כשדעת הקהל בארצות הברית תשתנה, יתכן ואובמה יחשוב אחרת.
